הצוות לבחינת חלופות לעונש המאסר: עונש משמורת בקהילה, חלופות מעצר, בתי מעבר ועוד

הוגש לשר המשפטים דו”ח הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר, בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו”ד עמית מררי.

הדו”ח, המהווה צעד משמעותי נוסף בדרך ליישום התובנות וההמלצות של דו”ח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים  (דו”ח ועדת דורנר), כולל המלצות רחבות היקף הנוגעות לשלבים השונים של ההליך הפלילי, במטרה להביא בסופו של דבר לצמצום השימוש בעונשי מאסר.

יישום ההמלצות הנכללות בדו”ח זה יבטיח קיומם של מענים מגוונים יותר, אותם ניתן יהיה להתאים לצרכיו ולמאפייניו של כל נאשם במטרה לצמצם ככל האפשר את ההשפעות השליליות של עונש המאסר כאשר ניתן להשיג את תכליותיו של ההליך הפלילי בדרכים אחרות.

במהלך עבודתו בחן הצוות היבטים רבים העולים מתחום ההליך הפלילי והענישה, בחן מודלים אפשריים שונים, התחקה אחר נסיונן של מדינות מערביות שונות בראיה השוואתית, וכן אסף נתונים וביצע בדיקה איכותנית ואמפירית בנוגע להיבטים השונים הנכללים בדו”ח. הצוות קיים עשרות דיונים בהשתתפות חברי הצוות ונציגים נוספים מתחומים מגוונים, במטרה לגבש המלצות מהותיות, מוסכמות, וניתנות ליישום, המבוססות על תפיסה בין-ארגונית משותפת ועל חתירה לקידום יעדים חברתיים בראיה מערכתית רחבה.

עיקרי המלצות הצוות:

עונש משמורת בקהילה

צוות ממליץ לעגן בחוק עונש מסוג חדש שיתווסף ל”סל הכלים” העומד לרשות בית המשפט הגוזר את דינו של נאשם: עונש של משמורת בקהילה (מש”ק). משמעותו של עונש המש”ק היא חובת שהות בבית במשך רוב שעות היממה, בפיקוח אלקטרוני המסייע להבטיח כי הנידון עומד בתנאי העונש שנגזר עליו.

עונש זה נועד להחליף, במקרים שיימצאו מתאימים לכך, עונשי מאסר בפועל של עד כשנה או מעט יותר מכך. בתקופת ריצוי העונש על המפוקח להשתתף במסגרות נוספות בהתאם לתנאי העונש שייגזר עליו, כגון צו מבחן, השתתפות במסגרות טיפוליות, עונש של של”צ, או – במקרים שבהם בית המשפט ימצא שיש מקום לכך – גם בשילוב של עבודה בחלק משעות היום.

המודל המוצע בדו”ח כולל המלצות לגבי משך העונש ומאפייניו המרכזיים, לרבות אפשרות להעברתו להמשך ריצוי עונשו בבית סוהר במקרה של הפרה מהותית של תנאי העונש. מוצע כי עונש המש”ק ייקבע בשלב ראשון כהוראת שעה, והוא ילווה במחקר, במטרה לבחון האם הוא משיג את מטרתו ונותן מענה משמעותי והולם לנאשמים שאלמלא כן היה נגזר עליהם עונש מאסר.

חיזוק הרצף הטיפולי בין גופי הטיפול

הצוות ממליץ על יצירת ממשקי עבודה הדוקים ושוטפים בין גורמי הטיפול בשירות המבחן, בשירות בתי הסוהר, וברשות לשיקום האסיר (רש”א), במטרה לקדם תהליך טיפולי רציף והמשכי לגבי עובר-החוק החל משלב מעצרו או שחרורו בערובה, ועד לאחר שחרורו מן המאסר וחזרתו לקהילה.

במסגרת זו ממליץ הצוות על הקמת ועדת היגוי מקצועית בין-משרדית, במתכונת של ועדה מתמדת, אשר תעסוק בהבניית תהליכי עבודה משותפים וגיבוש תפיסה מקצועית משותפת וקוהרנטית. כמו כן ממליץ הצוות על הקמת פורומים מקצועיים משותפים לשלושת הגופים, אשר יתמחו בסוגי אוכלוסיות המצריכות מומחיות ייעודית ופיתוח תפיסה מקצועית מותאמת.

נוסף על כך ממליץ הצוות על קידום פיילוט “הליך שיקום מהכלא אל הקהילה”, במסגרתו תוקם בבתי סוהר מסוימים ועדה משותפת לשב”ס ולרש”א, אשר תעסוק בתכנון ובהיערכות מוקדמת לקראת שחרורו של האסיר ממאסר, באמצעות גיבוש תכנית טיפולית מותאמת מבעוד מועד וליוויו בתהליך זה, במטרה ליצור רצף בין התהליך הטיפולי בכלא לליווי הטיפולי לאחר שחרורו מן המאסר. בהתאם לתוצאות הפיילוט – ניתן יהיה להרחיבו לבתי סוהר נוספים ולפתח את המודל.

חלופות מעצר

כדי להימנע מכליאה שאינה הכרחית כבר משלב המעצר שלאחר הגשת כתב אישום, יש להבטיח כי קיים היצע מספק של חלופות מעצר באחריות שירות המבחן או בפיקוחו, המתאימות לצרכים השונים של הנאשמים על מאפייניהם המגוונים. בין היתר ממליץ הצוות על הקמת מסגרת המיועדת לנאשמים בעלי מוגבלויות, או בעלי קשיים נפשיים, הפרעות אישיות והפרעות התנהגות, אשר בשל מאפייניהם אינם מתאימים להשתלב במסגרות הקיימות.

עוד ממליץ הצוות על הקמת הוסטל שיקומי המיועד לנשים, אשר יוכל לתת מענה הן כחלופת מעצר והן כהוסטל המיועד לאסירות ששוחררו על תנאי מריצוי יתרת מאסרן, ואשר זקוקות למסגרת טיפולית-שיקומית. הצוות ממליץ גם על הקמת מסגרות שיקומיות רב-תכליתיות המיועדות לבני החברה הערבית, ובפרט לצעירים. מסגרות אלה יוכלו לתת מענים מסוגים שונים, לרבות במסגרת חלופות מעצר, בהתאם לצורך.

לצד כל אלה, ממליץ הצוות על יצירת מודל של פיקוח על מסגרות המשמשות כחלופות מעצר בניהול פרטי, ואשר מספקות מענה הלנתי לנאשמים שאין להם מסגרת מתאימה אחרת שתשמש כחלופת מעצר. לפי מודל זה, יוגדרו תנאי סף על ידי שירות המבחן לניהולה של מסגרת כזו, וכן יתקיים פיקוח על פעילותן, במטרה להבטיח תנאי מחיה נאותים, קיומה של השגחה הולמת, ועוד. הצוות ממליץ כי יגובש מודל לתקצובן של מסגרות אלה.

בתי מעבר

נוכח הצלחתן המוכחת של מסגרות מסוג זה, המהוות גשר בין תקופת המאסר לסיום ריצוי העונש וההשתלבות בחזרה בקהילה, ממליץ הצוות על הרחבת השימוש בהן, בשני מודלים: בתקופת המאסר עצמה – מוצע להרחיב את פעילותם של “בתי השיקום” בשב”ס, המיועדים לאסירים לקראת סיום תקופת מאסרם, ומאפשרים מתכונת כליאה גמישה יותר הכוללת גם יציאה לעבודה מחוץ לכלא, כחלק מהתהליך השיקומי.

כמו כן ממליץ הצוות על הגמשת המבחנים להשתלבות במסגרות אלה, במטרה לאפשר קליטה של אסירים רבים יותר שניתן לשלבם במסגרות אלה ושיוכלו להיתרם מההשתלבות בהן.

בדומה לכך, ממליץ הצוות להרחיב את פעילותם של ההוסטלים של רש”א, המיועדים לתקופת השחרור על תנאי מהמאסר. בהקשר זה מוצע לקדם את הקמתן של שתי מסגרות נוספות. האחת מיועדת לנשים והשנייה – הוסטל לבני החברה הערבית.

שחרור על תנאי ממאסר

במטרה למצות את השימוש באמצעי חשוב זה, לגבי כל אותם אסירים שעשויים להתאים לכך בהתאם להוראות החוק, ממליץ הצוות על הכנה מוקדמת של האסיר לקראת שחרור בשיתוף פעולה של גורמי שב”ס ורש”א כבר בתקופת המאסר; תגבור והרחבת המענים הקיימים ברש”א עבור אוכלוסיה זו; ליווי סוציאלי צמוד של האסיר בתקופת השחרור המוקדם, במטרה לסייע לו להתגבר על קשיי ההשתלבות בתקופה זו וללוות את צרכיו הטיפוליים והאחרים; ניצול דיוני המעקב בוועדות השחרורים לצורך ליווי ופיקוח הדוקים יותר על האסיר בתקופה זו, באופן שייצור תמריץ של ממש לעמידה בתנאי השחרור ולהוכחת התקדמות בתקופה זו; המשך פיתוח תכניות שיקום קצרות-מועד שיציעו מענה גם לאסירים משוחררים אשר להם יתרת מאסר קצרה בלבד, שאינה מאפשרת תהליך טיפולי ממושך.

כמו כן ממליץ הצוות על פיתוח מענים שיקומיים בקהילה לאחר ריצוי מלוא העונש וחזרה מלאה לחיים בקהילה, כדי להבטיח תמיכה מתמשכת וסיוע בהתמודדות עם קשיים לאורך זמן, באופן שיסייע במניעת עבריינות חוזרת. זאת- באמצעות התגייסות של גורמי הרווחה בקהילה, ובפרט ברשויות המקומיות, שיעבדו בשיתוף פעולה מקצועי עם רש”א.

צדק מאחה

מתוך הכרה בחשיבותם הפוטנציאלית של הליכי צדק מאחה הן מבחינת נפגע העבירה והן מבחינת הפוגע, כאמצעי שעשויה להיות לו תועלת ממשית בתהליך לקיחת האחריות על ידי הפוגע ולסייע בכך במניעת עבריינות חוזרת, לצד האפשרות לסייע באיחוי הפגיעה ובהחזרת תחושת שליטה של נפגע העבירה על חייו, ממליץ הצוות לבחון אפשרות לשילוב הליכי צדק מאחה בשלבים שונים של ההליך הפלילי, ואף בתקופת ריצוי המאסר או לאחריו, ולהרחיב את פעילותם של הגורמים העוסקים בכך היום, ואת מעורבותו של בית המשפט בקידום הליכים אלה.